הָֽיְתָה כַלְכָּלָה אַחַת וּבְדַעְתּוֹ לְמַלְאוֹת אֶת חֶצְייָהּ כֵּיוָן שֶׁמִּילֵּא חֶצְייָהּ נִטְבְּלָה. בְּדַעְתּוֹ לְמַלְאוֹת אֶת כּוּלָּהּ לֹא נִטְבְּלָה עַד שֶׁיְּמַלֵּא אֶת כּוּלָּהּ. הָיוּ שְׁתַּיִם וּבְדַעְתּוֹ לְמַלְאוֹת שְׁתֵּיהֶן לֹא נִטְבְּלוּ עַד שֶׁיְמַלֵּא שְׁתֵיהֶן. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמוֹלִיךְ לַשּׁוּק. אֲבָל בְּמוֹלִיךְ לְבֵיתוֹ אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ. מַה בֵּין הַמּוֹלִיךְ לַשּׁוּק. מַה בֵּין הַמּוֹלִיךְ לְבֵיתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מוֹלִיךְ לְבֵיתוֹ בְּדַעְתּוֹ הַדָּבָר תֵָּלוּי. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מוֹלִיךְ לַשּׁוּק לא בְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי בְּדַעַת הַלְּקוּחוֹת הַדָּבָר תָּלוּי שֶׁמָּא יִמְצָא לְקוּחוֹת וְנִטְבְּלוּ מִיַּד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
במה דברים אמורים וכו'. ומפרש מה בין המוליך לשוק וכו' וכדפרישית במתני':
היתה כלכלה אחת וכו'. כלומר הכל לפי מה שהוא בדעתו למלאות:
הַבְּצָלִים מִשֶּׁיְּפַקֵּלוּ. מִן דוּ יָרִים פּוֹדַגְרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מאן דהוא ירים פורגרה. מלשון חליפין ותמורה הוא ולא ימיר אותו תרגום ירושלמי ולא יפרג יתיה כלומר משיסיר הקליפות שהן באות תמורות הראשונות כשמניחין הבצלים בקרקע שיצמח הזרע. ודוגמתו לעיל בפ''ג דפאה הלכה ד' האימהות של בצלים רב אמר פורגרה:
תַּנֵּי מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי הָא בַשָּׂדֶה לֹא. אָמַר רִבִּי חִינְנָא דְּרוּבָּהּ אָתָא אֵימוֹר לָךְ אֲפִילוּ מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ.
הלכה: מָאן דִּי יָרִים פֶּקְסוֹסֵיהּ מָאן דִּי יָרִים שֶׁלְקוֹקֵיהּ. הָיָה מְפַקֵּס רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמְשַׁלֵּק רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן לֹא נִטְבְּלוּ עַד שֶׁיְפַקֵּס כָּל צָרְכּוֹ 4b וְיִשְלוֹק כָּל צָרְכּוֹ. פִּיקֵּס וְשִׁילֵּק בִּרְשׁוּת הַהֶקְדֵּשׁ וּפְדָיוֹ אָֽגְדוֹ צִּינוֹק גָּדוֹל לַשָּׂדֶה. אֲבָל אִם אָֽגְדוֹ צִּינוֹק קָטוֹן לַשּׁוּק נִטְבָּל. רִבִּי עֶזְרָא בָּעֵי אֲדַייִן לֹא נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַשָּׂדֶה וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אֶלָּא כֵינִי אָֽגְדוֹ צִּינוֹק גָּדוֹל בַּשָּׂדֶה וְהוּא עָתִיד לְאוֹגְדוֹ צִּינוֹק קָטָן לַשּׁוּק נִטְבָּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא כיני. כן צ''ל שאגדו צינוק גדול בשדה. כלומר שאגד הכל ועשאו כרי ואיגוד גדול ועתיד לאוגדו ממנו צינוק קטן לשוק והיינו שיעשה מן הכל לצינוק צינוק קטנים ולמכרן בשוק זהו נקרא נגמר כל מלאכתו והלכך נטבל למעשר וכלשון הזה הוא בתוספתא פ''ק וקמ''ל דאע''פ שעדיין יעשה אותם לכריכות כריכות קטנות וסד''א דמכיון שבדעתו מתחילה לכך לא מיקרי נגמר מלאכתו להכי קאמר דאפ''ה מכיון שאגדו הכל כבר הוא נקבע למעשר:
אבל אם אוגדו צינוק קטן. כלומר שיעור קטן כדי למכור בשוק נטבל ובעי ר' זעירא עלה הא עדיין לא נגמרה מלאכת השדה דהא משמע שאגד מעט מהרבה שעדיין צריך לאגוד הוא וא''כ לא נגמר מלאכתו ואת אמר הכין בתמי' דנטבל למעשר:
אגדו צינוק גדול לשדה. צינוק כמו סילוק הוא מלשון סולקין אותו בצדי המזבח בפ''ב דתמיד כלומר שאגד אותו לסלקו בשדה כמו כרי גדול וכך הוא בתוספתא. ואדלעיל קאי דבענין זה נמי אין מתחייב במעשר:
פיקס ושילק ברשות ההקדש ופדיו. כלומר וכן הדבר לענין הקדש שההקדש פטור ממעשרות ואם פדאו קודם שנגמר מלאכתו מחייב במעשרות והשתא קאמר אהא דלעיל דאם פיקס ושילק ראשון ראשון ועדיין היה ברשות ההקדש ופדאו אח''כ מתחייב במעשרות דלא נגמרה מלאכתו ברשות ההקדש אלא לאחר שפדאו:
היה מפקס ראשון ראשון. בפני עצמו וכן אם היה משלק לאבטיחים לכל אחד בפני עצמו לא נטבלו למעשר עד שיפקס וישלק כל צרכו:
גמ' מאן די ירים פקסוסיה. פרושי קא מפרש להא דקתני משיפקסו היינו משירים ויסיר את הפיקס שלהן וכן באבטיח משירים ויסיר שלקוקיה השלק שלו וכדפרישית במתני':
תְּבוּאָה מִשֶּׁיִּתְמָרֵחַ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִן דוּ יְשַׁפֵּר אַפּוֹי דִכְרֵיהּ. וְהָא תַנִּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר סִיסִין מֵאֵימָתַי הוּא 5a תוֹרֵם אֶת הַגּוֹרֶן מִשֶׁתֵּיעָקֵר הָאֵלָה. כָּאן בְּשֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לִימָרֵחַ. וְכָאן בְּשֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לִימָרֵחַ. תַּנֵּי אֲבָל כּוֹבֵר הוּא מִקְּצָת וְתוֹרֵם מִן הַכָּבוּר עַל שֶׁאֵינוֹ כָבוּר. אָמַר רִבִּי אִילָא שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי בָּתִים לִהְיוֹת מַכְנִיסִין לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶן. מַה טַעֲמָא וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עוֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ. כָּבַר בִּרְשׁוּת הַהֶקְדֵּשׁ וּפְדָיוֹ מֵאַחַר שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹכַל מִמֶּנּוּ עֲרַאי. וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹכַל מִמֶּנּוּ עֲרַאי כְּמִי שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה בִּרְשׁוּת הַהֶקְדֵּשׁ וְהוּא חַייָב. הָתִיב רִבִּי חִינְנָא וְהָתַנֵּי שִׁילָּה וְקִיפָּה בִּרְשׁוּת הַהֶקְדֵּשׁ פָּטוּר. אָמַר רִבִּי יוּדָן תַּמָּן אֵי אֵיפְשַׁר לוֹ שֶׁלֹּא יִכְבּוֹשׁ וּשֶׁלֹּא לִשְלוֹק. בְּרַם הָכָא אֵיפְשַׁר לוֹ שֶׁלֹּא לְמָרֵחַ. דְּאָמַר רִבִּי אִילָא וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים וכו'.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
משיתמרח. ומפרש ר' יוחנן מן דו ישפר אפוי דכריה משמיפה פני הכרי:
והא תני וכו'. וכך הוא שנוי בתוספתא דתרומות פ''ג מאימתי הוא תורם את הגורן משתיעקר האלה והוא עשוי כמין דקר של ברזל שתוחבין אותו בקרקע ולסמוך עליו את הגורן סביבותיו. וכך הוא לקמן בפ' במה אשה על המתני' ולא באלה ואיזהו האלה מן מה דתני ר' יעקב בר סיסי מאימתי תורמין וכו' משתעקר האלה הדא אמרה כמין דיקרין. אלמא דלאו במירוח תליא מילתא אלא משינטל אותו הדקר ורוצה לפנות הגורן כבר נקבע לתרומה ולמעשרות ומשני כאן במתני' בשיש בדעתו למרח אז אינו נקבע עד שימרח וכאן בברייתא דר' יעקב בשאין בדעתו למרח ומשעוקר האלה ועושה כרי נקבע למעשר:
תני אבל כובר הוא מקצת וכו'. דאף דתנינן משיכבור הוה קביעות תורם הוא מן המקצת הכבור על שאינו כבור ולא הוי מן החיוב על הפטור וכדמפרש ר' אילא לטעמא:
שכן דרך בעלי בתים להיות מכניסין לתוך בתיהם. התבואה עם הפסולת שלה וכדיליף מקרא דישעיה דכתיב והאלפים וגו' בליל חמיץ יאכלו שהתבואה בלולה בתבן ובהמוץ והואיל שמדרך הבע''ב שאינן מקפידין אם בלול הפסולת לתוכו תורם הוא מן הכבור על שאינו כבור:
כבר ברשות ההקדש. שהיה הקדש בשעה שכברו ופדאו אח''כ:
מאחר שהוא יכול וכו'. כלומר דבעי מי נימא דמאחר שקודם שכברו היה יכול לאכול ממנו עראי ועכשיו שכברו אינו יכול לאכול ממנו עראי לפי שנקבע למעשר וא''כ הכא דבשעה שכברו היה הקדש והוי כמי שעשה מעשה ברשות ההקדש ואינו כלום דההקדש פטור ממעשרות או לא:
והוא חייב. כלומר דפשיט לה הש''ס וקאמר דאפ''ה חייב הוא במעשר ואע''פ שהיה הקדש בשעה שכברו:
התיב ר' חנינה והתני בתוספתא פ''ק המקדיש את הבור של יין עד שלא שילה וקיפה ובא הגזבר ושילה וקיפה ואח''כ פדאו הואיל ובשעת חובתו פטור פטור הוא וזהו דנקט הכא שילה וקיפה ברשות ההקדש פטור אלמא דכל היכא שעושה מעשה הגורם לקביעות מעשר ובאותה שעה עדיין הקדש הוא פטור ממעשר וקשיא להא דפשיט לה גבי כבר ברשות הקדש שהוא חייב כשפדאו אח''כ:
א''ר יודן. לא דמיא דתמן הרי אי אפשר לו שלא יכבוש ושלא לשלות כצ''ל והיינו שקופה ושולה החרצנים והזגים שעל פני היין דבלאו הכי אין מדרך להניחו כך בהחבית אבל הכא אפשר לו שלא למרח כלומר שלא לברור ולהסיר את הפסולת כדאמר ר' אילא לעיל והאלפים וכו' שלמדין אנו שמדרך של בעלי בתים להכניס כך לתוך בתיהן וא''כ מה שכבר בעודו ברשות ההקדש לאו מעשה הויא לפוטרו משום זה כשפדאו אח''כ וכשמכניסו לתוך ביתו מתחייב הוא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source